אידישע וועלט פארומס

ה. דוקא סוכות - ל"ה צריך לכתוב חג הסוכות דמיניה סליק, אלא מאי דבה עובר בסוגייתינו (ד' ע"ב) מבואר שר' אלעזר ב"ר שמעון ס"ל כיון שעבר עליהן חג הסוכות עובר עליהן בבל תאחר , וטעמי' דלא יאמר חג הסוכות שבו דיבר הכתוב, למה נאמר לומר שזה גורם. לפלא, שבירושלמי ר"ה (ב' ע"ב) מובא ...

מיללער האט געשריבן:גוט גוט!

('ספרים' האט נישט קיין ארמ'ישע איבערטייטש? )

כן. איגרין. כמ"פ בתנ"ך.
(עי' מ"ב כ, יב - ישעי' לט, א - ועוד)

(תוקן בתגובה דלעיל).

בשבח והודאה און עקסטערע דאנק צום טאטן אין הימל האבן מיר היינט צוגעענדיגט די לעצטע צוויי בלאט פון מיין ערשטע ירושלמי מסכתא אין לעבן... מזל טוב, כשם שסיימת מסכת זו כן תזכה להתחיל ולסיים מסכות וספרים אחרים, ללמוד וללמד לשמור ולעשות, בבריות גופא ונהורא מעליא, ונזכה כולנו לברכות האמורים בתורה, אורך ימים...

הפריש נקבה לעולה, פסח, אשם, ס'איז מיר נישט קלאר וואס פאסירט מיט די ערשטע בהמה ווען מ'מאכט די תמורה. ...וכך פסק הרמב"ם (הל' תמורה פרק א הל' כא) "המפריש נקבה לפסחו או לעולתו או לאשמו "עושה תמורה", אע"פ שאינן ראויין ליקרב, הואיל וירדו לקדושת דמים והרי הם תמימים ירדו לקדושת הגו...

אגב, ידוע שהרמב"ם ז"ל סיים כל ספר מספרי היד החזקה באגדתא המושכת את הלב ומוסר השכל. (עצה טובה: נכון ליקח זמן מועט ולעיין בהם) גם כאן בסוף הלכות תמורה סיים בנתינת טעם דין תמורה שנתפסת הקדושה בשתי הבהמות, וראוי להעתיק לשונו הנחמד: "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם, ראוי להתבונן בהן, וכ...

הפריש נקבה לעולה, פסח, אשם, ס'איז מיר נישט קלאר וואס פאסירט מיט די ערשטע בהמה ווען מ'מאכט די תמורה. מקרא מלא דיבר הכתוב סוף פר' בחקותי (פרק כז, י) ...ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב (תמים בבעל מום או בעל מום בתמים) " ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קודש ". כך שנינו במשנה רי...

בגמ' דף י"ג ע"ב, בן אחייה על חולי מעיים. פירשו בגמ' על ידי שהיו הכהנים מהלכים יחפים על הרצפה והיו אוכלין בשר ושותין מים היו באים לידי חולי המעים . הקשה הגה"ק בעל מנחת אלעזר ממונקאטש זצוק"ל בספרו דברי תורה (מהדורא ט, אות סה) מדוע היה כן, והלא נאמר בקהלת (ח, ה) "שומר מצוה לא י...

מענין ענוה המביא לידי יראת חטא, מובא דבר נחמד בבאר היטב (או"ח סי' תצ"ד) ליישב קושיית המג"א למה נקבע חג השבועות לדורות ביום חמשים לספירה, הלא לכו"ע נתנה התורה ביום נ"א לספירה. והמהרש"א (ח"א פ"ק דע"ז) הקשה ג"כ קושיא זו ומתרץ דכוונת הש"י בזה להורות...

אז מען רעדט שוין פונעם ברייתא דרבי פנחס בן יאיר, איז כדאי צו באמערקען אז עס זענען דא שינויים ווי עס שטייט דא אין ירושלמי שקלים, און ווי עס שטייט אין בבלי (ע"ז כ:). עס איז כדאי דארך צו גיין די שינויים און אפילו מאכען א אשכול דערפון. אחת המדות טובות בברייתא דרפב"י היא " ענוה מביאה לידי...

[ובדרך צחות, אדם דואג על איבוד דמי"ו, ואינו דואג על איבוד מימי"ו...] שמעתי פירש נאה ע"ז: אדם, האדם הגדול בענקים אברהם אבינו ע"ה, דואג על איבוד דמיו, שלא ידע בשעת העקדה עם צריך להביא לעולה או קרבן אחר, ואינו דואג על איבוד ימיו, שלא דאג על איבוד ימיו שבנו יחידו יאבד. ראה זה פלא, ו...

[ובדרך צחות, אדם דואג על איבוד דמי"ו, ואינו דואג על איבוד מימי"ו...] אגב, יש מקור למימרא זו? מחמת חיבת שאלת חכם אשיב את אשר מצאתי בחפשי מקופיא. הפתגם הנ"ל נודע בפי ההמון בשם המדרש. אך כרגיל ברוב "מדרשי הפליאה", הדברים אינם מצויים כלל במדרשים הידועים לנו. תוכן ומקור רעיון מו...

שמעלקא טויב האט געשריבן:כל הנהנה מעולם הזה בלא ברכה עובר על גניבה, ואם חושדים את התורה בגניבת שקלים אין חושדים אותו בשתיית מים בלא ברכה?

אדם בהול על ממונו.

[ובדרך צחות, אדם דואג על איבוד דמי"ו, ואינו דואג על איבוד מימי"ו...]

אויף דף ט' זאגט די גמרא אז מהאט גערעדט מיט דעם תורם הלשכה א גאנצע צייט, כדי ער זאל נישט גנבנען אין מויל אריין עטליכע שקלים. פרעגט די גמרא זאל מען אים אנפילן דאס מויל מיט וואסער, ענטפערט די גמרא מפני ברכה. זאגט מיר מיין חבר א טייטש, ווייל ער האט דאך נישט געמאכט א ברכה אויף די וואסער, האבעך מורא אז ע...

רמז וקשר נפלא בשם הגר"א מווילנא ז"ל על לימוד שיעור של היום במס' שקלים (דף י'), עם דברי רש"י בפרשתינו פר' וירא. על דברי הגמ' דף י' ע"ב, "רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: ג' לשונות הן, של שעיר בסלע, של מצורע בשקל, של פרה בשתי סלעים ", הובא בס' קול אליהו (ב"מ פ"ו...

...כידוע האט האדמו"ר הבית ישראל ז"ל מגור, מכריז געווען ביי די כנסי' הגדולה תשל"ה צו לערנען ירושלמי... הערת תיקון: רעיון "דף היומי לתלמוד ירושלמי", הועלה ע"י האדמו"ר ה"לב שמחה" [ולא הבית ישראל] מגור, רבי שמחה בונם אלתר ז"ל, בכנסיה הגדולה השישית של אג...

פרעגט מיר מיין חבר יעצט ביי חזרה, די גמ' זאגט אז בן בוכרי האט געלערנט כל העובר על הפקודים און כהנים און לוים האט מען נישט געציילט מילא זענען זיי פטור ממחצית השקל, לכאו' זאגט דאך די משנה נאר אויף כהנים אז זיי זענען פטור, לוים וישראלים ווערן דאך געשטעלט אין איין קאטאגאריע? די משנה אין אנהייב רעדט לגב...

מונקאטשער רב זצ"ל שרייבט אז די תורה פון די דף היומי גייט צו די ס"א רח"ל. ערשטס, א מראה מקום ביטע. ערשטענס, און חיים ושלום שרייבט ער אזוי, עיין בקונטרס דף היומי והאגודה וואס זיי צייכענען צו די מראה מקום גם בספרו שער יששכר, במאמרי הו"ר, מאמר ישע רב, בפיסקא "הושענא למען לימודך...

פשטות דעם פריערדיגן באר היטב פון ר' ישעי' ב"ר אברהם, עיין הקדמת הבאה"ט . ---- מהדורות הבאר היטב מאמר א' מאמר ב' תודה רבה על הציון למאמרים הנפלאים. גם בקונ' שונה הלכות שי"ל זה עתה, נדפס בראש סקירה קצרה בשם " ספר באר היטב על שולחן ערוך / המחבר ומטרתו ", ושם נזכר בסדר נכון ובק...

מסכת שקלים (דף ג' ע"ב) תנן בעשרים וחמשה ישבו במקדש משישבו התחילו למשכן, את מי ממשכנין לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררים, אבל לא נשים ועבדים וקטנים, בהא דאין ממשכנין את הקטנים מבאר הרע"ב שם אפילו הביא שתי שערות, כל שהוא פחות מבן עשרים אין ממשכנין, וכ"כ התפארת ישראל בכל שהוא פחות מכן ע...

"בסוף" = בדיעבד שקלים ד ע"א אמר ר' יוחנן בתחילה אין מקבלין מהם לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים ובסוף מקבלין מהן דבר שאינו מסוים ואין מקבלין מהן דבר מסוים. רשב"ל אמר בין בתחילה בין בסוף אין מקבלין מהן לא דבר מסוים ולא דבר שאינו מסוים. מתני' פליגא על רבי יוחנן, אין מקבלין מהן הקד...

כולנו שמענו ויודעים פרק ההיסטורי' כאשר הגאון מהר"י בירב רצה לחדש ענין ה"סמיכה" בימי מרן הבית יוסף זי"ע וחלק עליו רבינו הרלב"ח, ולא עלתה בידו. אך מעט יותר ידוע על נסיון הגאון רבי ישראל משקלוב ז"ל בעל "תקלין חדתין" שכשלש מאות שנה אחר כשלונו של המהר"י בירב, ...

איך לערן (אלס צוגאב) דעם ירושלמי מיטן פני משה בדרך כלל בירושלמי עצמו פירוש הפני משה נוח וקל יותר מקרבן העדה, אך במס' שקלים הירושלמית שבדפוס תלמוד בבלי לא נדפס פירוש הפני משה כלל , רק קרבן העדה, ריבב"ן, משנת אליהו ותקלין חדתין (שניהם מבית מדרשו של הגר"א ותלמידו הפאת השולחן), ורק על מס' שקל...

ישמחו האט געשריבן:איזהו ת"ח ששואלין אותו בכל מקום ואומר (מקור?...)

שבת קי"ד ע"א: איזהו ת"ח שממנין אותו פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר.

[אך אין שום מקור לקשו"ר כת"ר מאמר חז"ל זה לקושר כתרים...]

...ס'ליגט אים אין זכרון אז דער תמיד איז געווען עפעס מורא'דיג גרויס, ממש א גוזמא, אזוי אז באמת איז דער תמיד געווען אסאך גרעסער פונעם פר. ווייסט איינער פון אזא מקור איבער דעם שמועס?? נכון, ויפה אשר דיבר. כן הוא בתוספות מס' מנחות דף פ"ז ע"א ד"ה שגובהן רחבים, בשם המדרש בבראשית רבה, ד כבש...

כאן אעתיק ליקוט מבחר של מילים / מונחים ומושגים בולטים המופיעים בירושלמי, ופירושם בלשון הבבלי. עוד חזון למועד בעוד כללים הנחוצים ללומדים הנעלים. לקיים מוצאי שפתי, אמשיך בהבאת מילון בבלי/ירושלמי, (מהס' הנפלא 'אמרי במערבא'), לתועלת לומדי מס' שקלים. [ עצה טובה: להדפיס ולחזור על המושגים ופירוש המילות במ...